בעקבות כוונת הממשלה להטיל על המים את "היטל צריכה עודפת", צפויים חשבונות המים שלנו לתפוח בעשרות אחוזים. על אף הודעת העירייה השבוע, על פיה, מאבקם העיקש של ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי וסגנו וממלא מקומו – אלי לנקרי, באשר להיטל המחסור, נשא פרי – בעיר אילת יוטל היטל המחסור רק עבור צריכה חודשית של מעל 7 קוב לנפש בעוד שבשאר הארץ יוטל ההיטל מעל 4 קוב לנפש". מדובר, כפי שתבינו בהמשך, בנתונים לא מעודדים בכלל, שכן הצריכה החודשית הממוצעת של תושבי העיר אילת, גבוהה ממילא בהרבה (פי 1.5) מהממוצע הארצי, וכיוון שכך, גם לאחר החרגת אילת, הסכום שנאלץ כולנו לשלם, החל מהחשבון הבא, יהיה גבוה מהסכום אותו שילמנו עד כה.

על פי נתוני תאגיד המים והביוב 'עין נטפים', עומדת הצריכה הממוצעת של משפחה המונה 4 נפשות על כ- 62 מ"ק בחודשיים (תקופת חיוב).

אף שהכנסת טרם אישרה את ההיטל, נחושה רשות המים להתחיל בגבייתו מיד. כפי הנראה, חיוב בהיטל יבוצע עבור צריכת מים החל מיום 1 ביולי, גם אם גביית ההיטל תאושר על ידי הכנסת במועד מאוחר יותר.

משמעות ההיטל, מבחינת תושבי העיר אילת היא, תרומה נכבדת של כ- 19 מיליון שקלים לקופת האוצר, רובם "קנס" בגין צריכה עודפת של מים.

מן הראוי לציין, כי המים המסופקים לכלל התושבים והצרכנים באילת הינם מי ים בעיקר, המותפלים במתקן מקורות שבעיר, ולכן חיסכון במים בעיר אילת אינו בעל השפעה ישירה על מצוקת המים במדינה ועל גובה מפלס הכנרת.

בפנייה שהעבירה מנכ"ל תאגיד 'עין נטפים' אל ראש רשות המים, מזכירה חן סלטי, שבגין פניות קודמות שהעבירה, נקבע בטיוטת חוק ההסדרים שתושבי אילת ישלמו רק 80% מהיטל הבצורת. סלטי סבורה שקביעה זו אינה עושה חסד עם תושבי אילת, וכי יש לבטל היטל זה לחלוטין עבור תושבי אילת.  לדבריה, "אין זה הוגן כי  תושבי אילת, הנאלצים להשתמש בכמויות מים גדולות יותר לנפש, מאשר כל תושב אחר במדינה, מפאת תנאי האקלים השוררים בעיר, 'ייענשו' על לא עוול בכפם. על רשות המים לשקלל פרמטר זה בכלל חישוביה, ולהגיע למשוואה הסופית, אשר תהווה הפיתרון הראוי והצודק ביותר עבור תושבי אילת".

חן סלטי אף הבהירה לראש רשות המים, כי 'עין נטפים' לא תהסס לפנות לבג"צ בשם תושבי אילת ככל שבקשתה לא תיענה.

פנייה ברוח זו העביר גם ראש העיר, מאיר יצחק הלוי, אל ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת. בפנייתו ציין יצחק הלוי, כי אף שחסכון במים בעיר אילת הוא דבר חשוב לכשעצמו, אין בו כדי לסייע במאמץ הכללי של המדינה לפתור את מצוקת המים ובודאי שלא ישנה את מפלס הכנרת.

למה ברגע האחרון?

במסגרת המאמץ הלאומי לחיסכון במים, ועל-פי החלטת הממשלה, החל מ-1.7.09 אמור להיכנס לתוקפו "היטל צריכה עודפת", המוכר לרבים מאיתנו בכינויו "היטל בצורת". משמעותו של היטל זה היא גביית תשלום נוסף עבור כל מ"ק שתצרוך משפחה בת ארבעה נפשות, מעבר ל-15 הקוב הראשונים לחודש. בחישוב פשוט, במחשבון של רשות המים בישראל, אם אתם צורכים בממוצע 62 קוב בחודשיים (שזה אגב, על פי נתוני 'עין נטפים', הממוצע באילת), עד עכשיו שילמתם 481 שקלים לחודשיים ועל פי התעריף החדש תאלצו להיפרד מ- 993 שקלים. המדובר בהוצאה שגדלה בלא פחות מ- 100%.

בעקבות ההקלות שכפי הנראה הושגו השבוע ביחס לצריכת המים באילת, החיוב בגין היטל הצריכה העודפת יהיה נמוך בהרבה מזה בו יחוייבו שאר הצרכנים בארץ.

הידיעה על כוונת רשות המים להורות על חיוב צרכנים ב"היטל צריכה עודפת" מרחפת כבר חודשים ארוכים, לא היה מדובר בהפתעה או ביוזמה חפוזה שצצה לה פתאום, רשות המים יצאה לפני מספר חודשים בקמפיין ענק בתקשורת ובאתר האינטרנט שלה ניתן למצוא מחשבון, שמסביר במספרים (לא מעודדים) את משמעות ההיטל על הכיס שלנו.

השאלה שנשאלת, אם כן, מדוע כל הגורמים התעוררו ברגע האחרון, ויותר מכך – מדוע המאבק בגזירה מתנהל בשני קולות: מצד אחד עיריית אילת ומצד שני תאגיד 'עין נטפים'. איך זה ששני הגופים פועלים בנפרד ולא ביחד?

בדרך כלל, כאשר מוגשת הצעת חוק כלשהי בעניין היטל מס כזה או אחר, יש לבחון האם יש בהטלת מס כדי לפתור את הבעיה? האם היטל המים יפתור את התייבשות הכנרת?

החל מחודש הבא, וכפי הנראה, באופן רטרואקטיבי עבור תקופת החיוב שהחלה ביום רביעי האחרון (1 ביולי), כולנו נשלם יותר עבור צריכת המים. כשם שהכנרת לא מתייבשת בגלל תושבי אילת, צריכה מופחתת של מים בקרב הצרכנים בעיר גם לא תעלה את מפלסה. הכנרת תמשיך להתייבש, אנחנו נמשיך לשלם.

לצד צעדים בהם נקטו חן סלטי ועו"ד גידי פירשטיק מצד 'עין נטפים' וראש העיר – מאיר יצחק הלוי וסגנו וממלא מקומו – אלי לנקרי – מצד העירייה, קמה התארגנות של תושבים למאבק ברוע הגזירה. רונן לוי, שמוביל את מאבק התושבים, אמר השבוע לעיתון 'העיר אילת', כי "היטל הבצורת ויוקר המים יצטרפו למחירי החשמל הגבוהים ממילא שתושבי אילת משלמים על שבחרו לגור כאן. כל אלו עלולים להוביל את אוכלוסיית העיר עוד צעד משמעותי לקראת סף העוני. למה לא להטיל זאת על צרכנים אחרים, כמו מחנות צה"ל, עסקים, בתי מלון? למה להטיל על התושבים היטל כל כך כבד? הרי גם אם כל האילתים יסגרו את הברזים, מפלס הכנרת לא יעלה בסנטימטר".

לוי ושותפיו למאבק טוענים בנוסף, כי היטל חד-פעמי לטובת הקמה של מערכת התפלת מים או לטובת מציאת פתרון הולם לבעיית המים הוא היטל מוצדק, אך ההיבטים והפתרונות שמציע "היטל הבצורת", לדעתו, אינם כאלו.

לוי וחבריו יזמו עצומה בנושא ותכננו לקיים הפגנה מול כנס קיסריה, שנפתח השבוע באילת, זאת במטרה להקנות למאבק את החשיפה הראויה. אולם, לדברי לוי, הרעיון נגנז בעקבות פנייה שהעבירו אליהם ראש העיר וסגנו, ממנה הבינו השותפים להתארגנות, כי יצחק הלוי ולנקרי מתכוונים לקחת את הנושא לידיים ולטפל בו עד תום.

בתוך כך, נראו השבוע יצחק הלוי ולנקרי במסדרונות הכנסת, פועלים במלוא המרץ כדי להחריג את אילת ולמנוע את הגזירה. מלשכת דוברת עיריית אילת נמסר, כי ראש העיר פנה לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ולשר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, בבקשה להחריג את העיר בעניין היטל הבצורת. בנוסף, נמסר כי ראש העיר פנה גם ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לאחר שנודע כי בכוונת הוועדה לבחון את ההיטל בטרם אישורו בחוק ההסדרים.

ראש העיר בפנייתו לח"כ גפני: "לא יעלה על הדעת, שתושבי אילת ואורחיה, החיים באקלים חם במיוחד, יצרכו כמות מים מופחתת או לחילופין יממנו במימון הזוי ולא הגיוני צריכת מים, המהווים 'סם חיים' בסיסי".  

ראש העיר וסגנו לנקרי נפגשו גם עם ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, וביקשו ממנו לפטור את תושבי אילת מההיטל.

לאן ילך הכסף?

מנתונים שנמסרו למערכת 'העיר אילת' מתאגיד 'עין נטפים' עולה, כי צריכת המים הממוצעת של תושבי אילת הינה 62 מ"ק לחודשיים. מדובר בחריגה של כ- 30 מ"ק מהתצרוכת שהוקצבה לכלל תושבי המדינה על פי ההיטל החדש. בפועל, כך נמסר מ'עין נטפים', תושבי אילת צורכים פי 1.5 יותר משאר תושבי המדינה, ו"נהנים" מהנחה של 4 שקלים לכל מ"ק מעלות הצריכה העודפת.

כאמור, ועדת הכספים של הכנסת נענתה בחיוב לבקשת עיריית אילת ותאגיד 'עין נטפים' וקבעה כי היטל הצריכה העודפת ישולם באילת מהקוב ה- 56 ולא כמו בשאר היישובים בארץ. יצויין, כי ההחרגה לא תחול רק על אילת, אלא על מה שמוגדר "מקומות חמים", ביניהם גם בית שאן וטבריה.

לשאלת עיתון 'העיר אילת', אם הוגשה לאוצר תכנית כלכלית שכורכת את היטל המחסור בפתרון בעיית המים ואם נבדקו ההיבטים של פגיעה בשכבות החלשות, השיב אורי שור, דובר רשות המים בישראל: "כולנו תקווה כי היטל זה לא יכניס אף שקל לקופת המדינה. כוונת ההיטל להביא לשינוי בהרגלי צריכת המים, ייעול השימוש ומניעת בזבוז מים, ועל-ידי כך לצמצום בצריכת המים".

"היטל צריכה עודפת" אומר שור, "מהווה כלי אפקטיבי לצמצום צריכת המים בקרב ציבור הצרכנים 'הכבדים', לרוב המכריע מדובר במחזיקי גינות פרטיות ובריכות, או מי שמפריזים בשימוש במים ללא הצדקה".

על פי הצעת החוק, מסביר שור, "יש התייחסות לאזורי הארץ החמים במיוחד, אך גם באזורים אלו יש לשנות הרגלי צריכה, להתאים את הגינון לאקלים ולצריכת מים נמוכה יותר, להתייעל ולחסוך".

ועד הפעולה לא מוותר

וועד הפעולה, שקם במטרה להוריד לחלוטין את תשלומי ''היטל הבצורת'' באילת, התכנס אתמול (רביעי) בבוקר כדי לדון בהשלכות ההקלות שהשיגו ראש העיר וסגנו בנושא ''היטל הבצורת''.

מורי חן, דובר ועד הפעולה, מסר לעיתון 'העיר אילת', כי "למרות הקלות אלו, הוחלט בוועד הפעולה להמשיך את פעולת הוועד ולשקול בהמשך אם לקרוא לציבור האילתי להצטרף למאבק, אפילו עד כדי הכרזת ''מרד צרכנים''. שיקולי וועד הפעולה לנושא ''היטל הבצורת'' לוקחים בחשבון את מצב משק המים של ישראל, לא מיום הכרזת ''היטל הבצורת'' אלא הרבה שנים אחורה, בהן מדינת ישראל לדורותיה לא הכינה את מערך הפקת המים והולכת המים לימים אלו".

מורי חן, הוסיף כי "במשך שנים מדינת ישראל באמצעות חברות הפקת המים לא פיתחה מערכות התפלה, לא קדחה קידוחי עומק, לא בנתה מאגרים, לא טיפלה ב 'מים אפורים', לא התקינה בבנייני ציבור מערכות ומתקנים לחיסכון במים, לא חינכה ראשי ערים ורשויות לחסוך במים והנה פתאום מנחיתים על הציבור: ''היטל בצורת''. היטל המשתף במאמץ הלאומי רק את התושבים! לא את המלונאים, לא את הרשויות המקומיות, לא את מחנות הצבא ועוד הרבה צרכני מים שאינם ''תושבים''. יתרה מכך, אם ''היטל הבצורת'' היה מלווה בתאריך יעד לסיום או במגמות בהן יופנו כספי ההיטל לטובת שיפור משק המים ובמקביל תעשה הממשלה ככל הנדרש לשיפור החיסכון, אנחנו בטוחים שהציבור היה נקרא לדגל".

"ועד הפעולה החליט להמשיך לעקוב אחר השתלשלות ''היטל הבצורת'' הן בממשלה והן בעשייה של הנהלת העירייה ולכלכל את מעשיו בהמשך" אמר השבוע חן.

כמה זה יעלה לנו?

מעיריית אילת נמסר השבוע, כי בעיר אילת יוטל היטל המחסור רק עבור צריכה חודשית של מעל 7 קוב לנפש בעוד שבשאר הארץ יוטל ההיטל מעל 4 קוב לנפש.

במילים פשוטות, לכל מי שלא חרש את הספרים של אספיס בשיעורי אלגברה: הצריכה הביתית באילת, למשפחה המונה עד 4 נפשות, אמורה לעמוד על 28 מ"ק בחודש כדי שלא תחוייב בהיטל (56 מ"ק בחודשיים). על פי נתוני תאגיד 'עין נטפים', הצריכה הממוצע למשפחה כזו עומדת על 62 מ"ק בכל תקופת חיוב (חודשיים), ומכאן שההיטל בגין צריכה עודפת, אם תהיה כזו, יחול בממוצע על כ- 6 מ"ק בחודשיים בלבד.

משפחות המונות למעלה מ- 4 נפשות, יאלצו לשלם הרבה יותר.

הנתונים היבשים שמאחורי ההוצאה הרטובה

הדחת אסלות: 60 ליטר ביום

רחצה: 60 ליטר ביום

שתיה, הדחת כלים ובישול: 30 ליטר ביום

כביסה וניקיון: 8 ליטר ביום

גינון: 8 ליטר ביום

סה"כ 166 ליטר ביום (הנתונים אינם כוללים הוצאות צינון (דזרט קולר) הייחודיות לאילת).

עבור חריגה ממוצעת של 6 מ"ק בחודשיים, ישלמו 17 אלף צרכני מים פרטיים באילת, סכום של כ- 2 מיליון שקלים בגין היטל צריכה עודפת. משרד האוצר התחייב להחזיר לעיריות ו/או לתאגידי המים דמי גבייה בשיעור 5 אחוזים מהכנסותיו בגין ההיטל, אולם לא די בכך כדי לסייע להם לבצע את הגבייה בפועל. החשש הגדול הוא, שצרכנים יתקשו לשלם את חשבונותיהם, ובעקבות זאת יתקשו התאגידים לגבות את התשלומים השוטפים שיכללו גם את צריכת המים וגם את ההיטל. במקרה כזה, עלול תאגיד המים, שממילא אינו רווחי, למצוא עצמו בבעית תזרים לא פשוטה.